בשיעור הזה נלמד על חוקי השורשים, מהו השורש? איך מוצאים שורש? חוקים שונים בנושאי שורשים ועוד.
תוכן עיניינים בחוקי שורשים:
- מהו השורש?
- כללים בסיסיים בנושאי שורשים
- תירגול החוקים הבסיסיים שימוש בחוקי חזקות וחוקי שורשים
- שורשים שכדאי לדעת
- שיולב של נוסחאות הכפל המקוצר והשורשים
מהו השורש?
בשלב הזה נתייסח לשורש ריבועי (חזקת חצי)
בהגדרתו הבסיסית ביותר, הוא למעשה חזקת חצי של המספר:
\sqrt{X} = X^{\frac{1}{2}}דרך נוספת להסתכלות על השורש היא לשאול איזה מספר חיובי בחזקת 2 יתן לנו את המספר שבתוך השורש
X=\sqrt{a} \Rightarrow a= X^2
אפשר למור שיחסית ״קל״ לנו להעלות מספרים בחזקות שלמות, אבל כאשר אנחנו מנסים להעלות מספרים בחזקה שהיא שבר, העניין קצת מסתבך
חוקי יסוד בנושאי שורשים:
עכשיו כשאנחנו יודעים ששורש הוא בעצם חזקת חצי של מספר, אנחנו יכולים המשיך בכמה חוקי יסוד המגדירים שורשים
- סימון השורש הוא: \sqrt{}
- המספר a הוא שורש ריבועי של b אם מתקיים היחס :a^2=b כלומר a=\sqrt{b} דוגמאות לתרגול
- אי אפשר להוציא שורש למספר שלילי – המספר שנמצא מתחת לשורש חיים להיות חיובי.
- למספר חיובי יש שני שורשים תמיד למשל לשורש \sqrt{4} = יש שני פתרונות s_{1}=-\sqrt{2} , s_{2}=\sqrt{2} מכיוון ש (-2)^2 = (2)^2 = 4
- ניתן לפרק שורשים למכפלות בתוך השורש \sqrt{a \cdot b} = \sqrt{a} \cdot \sqrt{b} דוגמאות לתרגול
- בדומה לנ״ל \sqrt[n]{a} \cdot \sqrt[n]{b} = \sqrt[n]{a \cdot b} מתקיים רק כש a>0 , b>0, n \in N דוגמאות לתרגול
- אם a\geq 0 אז \sqrt{a^2} = a וגם (\sqrt{a})^2=a
- \sqrt{a^n} = (\sqrt{a})^n
- \sqrt[m]{a^n} = (\sqrt[m]{a})^n
- \frac{\sqrt[n]{a}}{\sqrt[n]{b}} = \sqrt[n]{\frac{a}{b}} מתקיים רק כש a>0 , b>0, n \in N
- שורש של שורש – התוצאה היא מכפלה של מעריכי השורש \sqrt[n]{\sqrt[m]{a}} = \sqrt[n \cdot m]{a} – דוגמאות והסברים
תרגול שורשים
המספר a הוא שורש ריבועי של b אם מתקיים היחס :a^2=b כלומר a=\sqrt{b}
שאלה 1:איזה מספר חיובי בחזקת 2 שווה ל 16?
אם נכפיל את המספר 4 בעצמו נקבל 16 ולכן 4 הוא שורש של 16 או \sqrt{16}=4
שאלה 2 :איזה מספר חיובי בחזקת 2 שווה ל 49?
אם נכפיל את המספר 7 בעצמו נקבל 49 ולכן 7 הוא שורש של 49 או \sqrt{49}=7
שאלה 3 :איזה מספר חיובי בחזקת 2 שווה ל 100?
אם נכפיל את המספר 10 בעצמו נקבל 100 ולכן 10 הוא שורש של 100 או \sqrt{100}=10
שאלה 4 :איזה מספר חיובי בחזקת 2 שווה ל 6.25?
אם נכפיל את המספר 2.5 בעצמו נקבל 6.25 ולכן 2.5 הוא שורש של 6.25 או \sqrt{6.25}=2.5
אי אפשר להוציא שורש למספר שלילי – המספר שנמצא מתחת לשורש חיים להיות חיובי.
אין כאן יותר מידי דוגמאות לתת
מספיק לראות שאין מספר טבעי שנעלה אותו בחזקה ונקבל מספר שלילי למשל:
(-3) \cdot (-3) = 9
או
(3) \cdot (3) = 9
למספר חיובי יש שני שורשים תמיד למשל לשורש \sqrt{4} = יש שני פתרונות s_{1}=-\sqrt{2} , s_{2}=\sqrt{2} מכיוון ש (-2)^2 = (2)^2 = 4
נחזור על הדוגמאות מהסעיף הקודם ונראה של
שאלה 1:איזה מספר חיובי בחזקת 2 שווה ל 16?
אם נכפיל את המספר 4 בעצמו נקבל 16 ולכן 4 הוא שורש של 16 או \sqrt{16}=4
אם נכפיל גם את המספר 4- בעצמו נקבל 16 ולכן 4- הוא שורש של 16 או \sqrt{16}=-4
שאלה 2 :איזה מספר חיובי בחזקת 2 שווה ל 49?
אם נכפיל את המספר 7 בעצמו נקבל 49 ולכן 7 הוא שורש של 49 או \sqrt{49}=7
אם נכפיל את המספר 7- בעצמו נקבל 49 ולכן 7- הוא גם גם שורש של 49 או \sqrt{49}=-7
שאלה 3 :איזה מספר חיובי בחזקת 2 שווה ל 100?
אם נכפיל את המספר 10 בעצמו נקבל 100 ולכן 10 הוא שורש של 100 או \sqrt{100}=10
אם נכפיל את המספר 10- בעצמו נקבל 100 ולכן 10- הוא שורש של 100 או \sqrt{100}=-10
שאלה 4 :איזה מספר חיובי בחזקת 2 שווה ל 6.25?
אם נכפיל את המספר 2.5 בעצמו נקבל 6.25 ולכן 2.5 הוא שורש של 6.25 או \sqrt{6.25}=-2.5
אם נכפיל את המספר 2.5- בעצמו נקבל 6.25 ולכן 2.5- הוא גם שורש של 6.25 או \sqrt{6.25}=-2.5
ניתן לפרק לשורשים מכפלות בתוך השורש \sqrt{a \cdot b} = \sqrt{a} \cdot \sqrt{b}
פתרו את התרגיל הבא:
\sqrt{25 \cdot 9}
פתרון:
אפשר לפצל את המכפלה שבתוך השורש למכפלה של שורשים לפי
\sqrt{25 \cdot 9} = \sqrt{25} \cdot \sqrt{9}
מאחר ו
\sqrt{25} = 5
ו
\sqrt{9} = 3
נקבל כי
\sqrt{25 \cdot 9} = \sqrt{25} \cdot \sqrt{9} = 5 \cdot 3 = 15
פתרו את התרגיל הבא:
\sqrt{36}
פתרון:
אפשר לפצל את המספר שבתוך השורש למכפלה של שני מספרים שיהיה לנו קל יותר להוציא מתוכם שורש
\sqrt{36} = \sqrt{4 \cdot 9}
מאחר ו
\sqrt{4} = 2
ו
\sqrt{9} = 3
נקבל כי
\sqrt{36} = \sqrt{4} \cdot \sqrt{9} = 2 \cdot 3 = 6
פשטו את הצגת השורש הבא:
\sqrt{50}
פתרון:
כדי לפשט את הצגת שורש 50 נצטרך לפרק את 50 למכפלה של שני מספרים שמאחד מהם לפחות נוכל להוציא שורש
50=25 \cdot 2
כעת נציג את 50 בתוך השורש כסכום מכפלה
\sqrt{50} = \sqrt{2 \cdot 25}
מאחר ו
\sqrt{2} = \sqrt{2}
ו
\sqrt{25} = 5
נקבל כי
\sqrt{50} = \sqrt{2} \cdot \sqrt{25} = \sqrt{2} \cdot 5 = 5 ֿ\cdot \sqrt{2}
פשטו את הצגת השורש הבא:
\sqrt{16 \cdot x^2}=?
פתרון:
נפרק את המכפלה שבתוך השורש ונוציא מהשורש
מאחר ו
\sqrt{x^2} = x
ו
\sqrt{16} = 4
נוכל לרשום את השורש גם גם כ
\sqrt{16 \cdot x^2} = \sqrt{16} \cdot \sqrt{x^2} = 4 \cdot x
מצאו את x אם נתונה המשוואה הבאה:
\sqrt{25 \cdot x^2}=35
פתרון:
נפרק את המכפלה שבתוך השורש ונוציא מהשורש
מאחר ו
\sqrt{x^2} = x
ו
\sqrt{25} = 5
נוכל לרשום את השורש גם גם כ
\sqrt{25 \cdot x^2} = \sqrt{25} \cdot \sqrt{x^2} = 5 \cdot x
ומאחר והערך של מה שמתחת לשורש הוא 35
5 \cdot x =35
נחלק את שני האגפים ב5 ונקבל
x=7
פשטו את הצגת השורש הבא:
\sqrt{64 \cdot x^4}=?
פתרון:
נפרק את המכפלה שבתוך השורש ונוציא מהשורש
ומאחר ו
\sqrt{x^4} = x^2
ו
\sqrt{64} = 8
נוכל לרשום את השורש גם גם כ
\sqrt{64 \cdot x^4} = \sqrt{64} \cdot \sqrt{x^4} = 8 \cdot x^2
\frac{\sqrt[n]{a}}{\sqrt[n]{b}} = \sqrt[n]{\frac{a}{b}} מתקיים רק כש a>0 , b>0, n \in N
שאלה 1:פתרו את תרגיל הבא
\frac{\sqrt{32}}{\sqrt{2}}=?
פתרון:
ניתן לפתור בכמה דרכים
דרך ראשונה פירוק של מספר תחת השורש לסכום של מכפלה
\frac{\sqrt{32}}{\sqrt{2}} = \frac{\sqrt{16 \cdot 2}}{\sqrt{2}}
נמשיך
\frac{\sqrt{32}}{\sqrt{2}} = \frac{\sqrt{16} \cdot \sqrt{2}}{\sqrt{2}}
נצמצם את השבר ב שורש 2 ונקבל
\frac{\sqrt{32}}{\sqrt{2}} = \sqrt{16} = 4
דרך שניה שימוש בהכנסת השבר לשורש
\frac{\sqrt{32}}{\sqrt{2}} = \sqrt{\frac{32}{2}}
נצמצם ונקבל
\sqrt{\frac{32}{2}} = \sqrt{16} = 4
ולכן שוב
\frac{\sqrt{32}}{\sqrt{2}} = 4
\sqrt[n]{a} \cdot \sqrt[n]{b} = \sqrt[n]{a \cdot b} מתקיים רק כש a>0 , b>0, n \in N
פתרו את התרגיל הבא או צמצמו ככל האפשר
\sqrt[3]{5} \cdot \sqrt[3]{25}
פתרון:
מאחר וכל השורשים הם שורש מסדר שלישי נוכל לחבר מכפלות של אותו השורש פנימה, כך:
\sqrt[3]{5} \cdot \sqrt[3]{25} = \sqrt[3]{5 \cdot 25}
נמשיך לפתור
\sqrt[3]{5 \cdot 25} = \sqrt[3]{125} = 5
אפשר לראות ששורש שלישי של 125 הוא 5 כך
\sqrt[3]{5 \cdot 25} = \sqrt[3]{5 \cdot 5 \cdot 5} = \sqrt[3]{5^3}
ומכאן
\sqrt[3]{5^3} = (5^3)^{\frac{1}{3}} = 5^{3 \cdot \frac{1}{3}} = 5^1 = 5
פתרו את התרגיל הבא או צמצמו ככל האפשר
\sqrt[3]{5} \cdot \sqrt[4]{64} \cdot \sqrt[3]{25} \cdot \sqrt[4]{100} = ?
פתרון:
מאחר ומדובר במכפלה של איברים, נוכל לשנות את סדר המכפלה
\sqrt[3]{5} \cdot \sqrt[3]{25} \cdot \sqrt[4]{100} \cdot \sqrt[4]{64}
אנחנו רואים שיש לנו שורשים משתי מעלות שונות, ממעלה רביעית ומעלה שלישית
נכנס את האיברים לתוך השורשים ממעלה זהה
\sqrt[3]{5 \cdot 25} \cdot \sqrt[4]{100 \cdot 4}
את התוצאה של \sqrt[3]{5 \cdot 25} אנחנו כבר יודעים מהשאלה הקודמת 5
נותר לנו לנסות ולעצב את \sqrt[4]{100} \cdot \sqrt[4]{64}
בואו נראה
64= 4 \cdot 4 \cdot 4
ואילו
100 = 25 \cdot 4
נוכל לכתוב זאת בצורה שונה
\sqrt[4]{100} \cdot \sqrt[4]{64} = \sqrt[4]{64 \cdot 100} = \sqrt[4]{4 \cdot 4 \cdot 4 \cdot 4 \cdot 25}
לכן
\sqrt[4]{100} \cdot \sqrt[4]{64} = \sqrt[4]{4^4 \cdot 25}=\sqrt[4]{4^4} \cdot \sqrt[4]{25}
ולבסוף
\sqrt[4]{100} \cdot \sqrt[4]{64} = 4 \cdot \sqrt[4]{25}
ולתוצאה הסופית
\sqrt[3]{5} \cdot \sqrt[4]{64} \cdot \sqrt[3]{25} \cdot \sqrt[4]{100} = 5 \cdot 4 \cdot \sqrt[4]{25} = 20 \cdot \sqrt[4]{25}
שורש של שורש – התוצאה היא מכפלה של מעריכי השורש \sqrt[n]{\sqrt[m]{a}} = \sqrt[n \cdot m]{a}
מה אנחנו רואים כאן בעצם?
אנחנו יודעים שהמעריך של השורש הוא למעשה חזקה של 1 חלקי:
\sqrt[n]{a} = a^{\frac{1}{n}}
למשל אפשר להציג שורש 7 של 128 גם כך
\sqrt[7]{128} = 128^{\frac{1}{7}}
שורש בתוך שורש הוא בעצם חזקה של חזקה
\sqrt[n]{\sqrt[m]{a}} = (a^{^{\frac{1}{n}}})^{\frac{1}{m}}
נוכל לצמצם את הביטוי
(a^{^{\frac{1}{n}}})^{\frac{1}{m}} = (a)^{\frac{1}{n} \cdot \frac{1}{m}}
ולכן
(a)^{\frac{1}{n} \cdot \frac{1}{m}} = (a)^{\frac{1}{n \cdot m}}
ומכאן אנחנו מגיעים לביטוי השורש
(a)^{\frac{1}{n \cdot m}} = \sqrt[n \cdot m]{a}
תרגילים לדוגמא
שאלה 1 :
פשטו את השורש הבא
\sqrt[2]{\sqrt[2]{256}} = ?
מכיוון שיש לנו כאן שורש בתוך שורש, אפשר להוציא שורש אחד שהחזקה שלו היא מכפלת המעריכים, במקרה שלנו 2 ו 2
\sqrt[2]{\sqrt[2]{256}} = \sqrt[2 \cdot 2]{256} = \sqrt[4]{256}
אגב בטבלה למטה נוכל לראות ששורש רביעי של 256 הוא 4
שורשים שכדאי לדעת
\sqrt[4]{16}=2 | \sqrt[3]{8}=2 | \sqrt{81}=9 | \sqrt{4}=2 | \sqrt{1}=1 |
\sqrt[4]{81}=3 | \sqrt[3]{27}=3 | \sqrt{100}=10 | \sqrt{9}=3 | \sqrt{0}=0 |
\sqrt[4]{256}=4 | \sqrt[3]{32}=2 | \sqrt{121}= | \sqrt{16}= | \sqrt{2}=1.41 |
\sqrt[4]{625}=5 | \sqrt[3]{125}=5 | \sqrt{144}=12 | \sqrt{25}=5 | \sqrt{3}=1.73 |
\sqrt[4]{1,296}=6 | \sqrt[3]{216}=6 | \sqrt{169}=13 | \sqrt{36}=6 | \sqrt{5}=2.23 |
\sqrt[4]{2,401}=7 | \sqrt[3]{343}=7 | \sqrt{196}=14 | \sqrt{49}=7 | \sqrt{6}=2.449 |
\sqrt[4]{4,096}= | \sqrt[3]{512}=8 | \sqrt{225}=15 | \sqrt{64}=8 | \sqrt{7}=2.645 |